היפראינסולינמיה- השפעת התופעה על היכולת לרזות ודרך להתמודדות 

היפראינסולינמיה

אינסולין הוא הורמון שתפקידו העיקרי הוא לשמש כמתווך אקטיבי בין הסוכר הנכנס אל הגוף דרך מערכת העיכול ובין תאי הגוף הזקוקים לסוכר על מנת להתקיים.
האינסולין נושא את הסוכר אל התא ובעקבות גירוי כימי גורם לתא לקלוט את הסוכר. האינסולין מתפנה מהדם לאחר פריקת הסוכר בתא.
כאמור האינסולין יוצא אל הדם לפגוש את הסוכר לאחר אכילת מזון המתפרק לגלוקוז דהיינו: מוצרי קמח, סוכר לבן, חום, פחמימות מורכבות כגון: תפוחי אדמה, סולת, פתיתים, ספגטי ועוד.
כשאנו אוכלים והמזון מתפרק לסוכר פשוט- הגלוקוז , הגוף מקבל אנרגיה ויש לו מספר אפשרויות להשתמש באנרגיה הנכנסת.. 1. להשתמש בה באופן זמין. 2. לבנות בגוף שרירים - אם עסקנו בספורט אינטנסיבי או לבנות שומן אם האנרגיה מיותרת.
על תהליכי הבניה מפקח האינסולין אשר בעצם נוכחותו מאקטב אינזנימים הבונים שרירים או שומן תלוי במקרה.


היפר אינסולינמיה הינו מצב שבו הגוף נאלץ להגדיל את כמות האינסולין שהוא מפריש בגלל כילת כמויות גדולות של סוכרים על מנת שלא יישאר סוכר בדם. במקרה כזה כאשר יש הרבה אינסולין כל פעם שאוכלים סוכר, זמן הפינוי שלו מהגוף מתארך.

גלוקגון היינו הורמון אשר אחראי לפירוק סוכר מהחלבונים ומהגליקוגן בכבד בכל מקרה בו הגוף נמצא במחסור- אם לא אכלנו כמה שעות והגוף זקוק לאספקת סוכר כל הזמן הגליקוגן דואג לאקטב אנזימים המפרקים סוכר ושומן. כל עוד האינסולין נמצא בדם, הגליקוגן לא פעיל, כך שכל עוד יש אינסולין בדם- אין פירוק שומן..
בתהליך ההרזיה אנחנו רוצים - זמן גליקגון- והדבר יתאפשר לאלה שכבר סובלים מהפרשת יתר של אינסולין רק אם הם יגדלו את פערי הזמן בין אכילת מוצרים המכילים סוכר כלומר יאפשרו לאינסולין להיספג וגלוקגון ל" הרים ראש" לפרק שומן ויעבור לפחות כ 3-4 שעות בין אכילת סוכרים .
ההמלצה שניתנה במפגש היא


לצרף ארוחה + ארוחת ביניים בהן לא יאכל מוצר עם קמח או סוכר או פחמימה - כך שניתן יהיה לצבור זמן גלוקגון. או להפסיק לאכול מוצרים אלה אחרי ארוחת העבר עד למחרת בבוקר.

בהצלחה.